עונת 06/07 בליגה האיטלקית השנייה, המטרה: להחזיר את נאפולי לפסגת הכדורגל האיטלקי.
רציתי להחזיר עטרה ליושנה ולהעלות את נאפולי, הקבוצה הגדולה של שנות ה-80 עם מראדונה קארקה ופררה, לליגה הראויה לה ולהחזיר את הכבוד האבוד לנאפוליטנים הגאים מהדרום.
מטרות ההנהלה היו קצת יותר צנועות והם ציפו לעונה רגועה במרכז הטבלה אבל דרשו החתמת שחקנים בעלי שם כדי לקדם ולפרסם את המועדון, בקבוצה מצאתי מספר שחקנים בעלי עבר בליגה הראשונה כמו: סם דלה בונה, לשעבר במילאן וצ'לסי ופאולו קנאברו, האח של.
כבר בקדם עונה ניסיתי לצרף שחקנים מהרמות הגבוהות אבל הליגה השנייה לא מספיק אטרקטיבית ואת רובם הפסדתי לקבוצות טובות יותר.
השחקנים שהסכימו להצטרף היו מתיאו פארו בבעלות משותפת מיובנטוס והבלם המשוגי ברונו צ'ירילו מאא"ק אתונה.
כוכבי הקבוצה היו שחקני ההתקפה: כריסטיאן בוצ'י, קאלאיו, אינסיו פיה ודה זרבי ולכן בגלל ריבוי החלוצים החלטתי לשחק במערך של 4-3-3.
תמונה של השיטה
http://img246.imageshack.us/img246/9003/napoli1gs7.jpg"> border=0 width=300 src=http://img246.imageshack.us/img246/9003/napoli1gs7.jpg">
העניין סביב הליג ה גדל בתחילת העונה בעקבות נוכחותה של יובנטוס הגדולה שהתחילה עם מינוס של 17 נקודות, אך היא יחד עם גנואה, ברשיה וצ'זנה היו המועמדות להעפיל בסיום העונה לסרייה א'.
הליגה הייתה טובה משחשבתי וגם בקבוצות קטנות יחסית היו שחקנים עם עבר בליגה הראשונה או שחקנים ארגנטינאים בעלי יכולת.
העונה נפתחה טוב מבחינתי עם נצחון ביתי על צ'זנה החזקה וחשבתי שהעונה תעבור בכיף אבל רצף של 5 משחקים ללא ניצחון, כולל הפסד ביתי 1-0 ליובנטוס שינה את הסיפור כבר בפתיחת העונה.
המשך העונה היה מלווה בהרבה חוסר יציבות ואני רק חיכיתי לינואר כדי לחזק את הסגל ולהביא מגן שמאלי שיחליף את דומיצי שנפצע ל -5 חודשים, בינתיים נאלצתי להסתדר עם מגן מהנוער שהיה לא רע אבל סימן את ההגנה כבעייתית מאוד בעיקר לנוכח העובדה ששני השוערים ששיחקו ברוטציה, ג'נארו יצו וג'יאנלו היו בינוניים ומטה רוב הזמן.
בינואר צירפתי בהשאלה את פדה מאספניול כמגן שמאלי את לוקה צ'יגאריני מפארמה כמחליף לדלה בונה שגמר את העונה, הפציעות המשיכו לנחות בצרורות ולמזלי גיז'רמו פריירה שוחרר ממיורקה וכך הבאתי אותו בהעברה חופשית.
הסגל חוזק וחשבתי שיוצאים לדרך חדשה אבל חוסר היציבות נמשך גם בחודשיים הבאים.
בינתיים הפצועים התחילו לחזור והגבש סוף סוף הרכב שאיתו יכולתי לרוץ קדימה ולנסות להדביק את הפער מהצמרת, יובנטוס בינתיים סגרה את המינוס בקלות ופתחה פער דו ספרתי בראש הטבלה, אחריה הייתה ברשיה שגם היא הצליחה לברוח ושאר קבוצות הצמרת נלחמו על המקומות 3-6 שמובילים לפלייאוף.
הגעתי לחודש מאי כשאני מתנדנד במקומות 6-7 אבל הליגה הארוכה שמשוחקת עד אמצע יוני (42 מחזורים) נתנה לי אפשרות אחרונה להתברג לפלייאוף ואכן בזכות רצף של 7 משחקים ללא הפסד סיימתי את העונה הרגילה במקום הרביעי והוגרלתי בפלייאוף מול מאנטובה שסיימה חמישית.
http://img529.imageshack.us/img529/2189/napoli2ct9.jpg"> border=0 width=300 src=http://img529.imageshack.us/img529/2189/napoli2ct9.jpg">
המשחק הראשון של הפלייאוף היה בחוץ וציפיתי שרצף ההצלחות ימשיך גם הפעם, אבל מאנטובה פשוט היו גדולים עליי במשחק הזה וניצחו בקלות 4-2 מה שהשאיר סיכוי קטן לגומלין.
המשחק הביתי נערך בסאן פאולו לעיני 73,000 צופים שדחפו את השחקנים למחצית ראשונה גדולה שהסתיימה ביתרון 1-0, הלחץ העצום שהפעילו שחקניי במחצית השנייה לא הועיל והשער המיוחל לא הגיע הפסדנו 4-3 בסיכום שני המשחקים, מה שאומר עוד עונה בליגה השנייה!
לאחר האכזבה בפלייאוף המטרות היו ברורות לכולם בעונת 07/08 : עלייה!!!
הפעם לא ויתרתי על רכש מאסיבי בקיץ וצירפתי את השוער סרני מלאציו, בלם ארגנטינאי מהליגה בקפריסין, יובל שפונגין שהגיע בגלל פציעה קשה שבר המגן הימני שלי גאריס ובהשאלה הגיעו ארתורו לופולי מארסנל ודל בונו מארגנטינה.
כמו כן השלמתי את רכישתו של דומיצי שהיה בבעלות משותפת עם סמפדוריה.
את הקבוצה עזב שחקן בכיר אחד שאיכזב מאוד, אינסיו פיה , שעבר תמורת 3.5 מיליון יורו לאוסטריה וינה, רווח נקי לקבוצה שלי.
בקדם העונה ערכתי טורניר הוקרה לדייגו מארדונה בהשתתפות הקבוצות בהן שיחק: ברצלונה, בוקה וארחנטינוס.
קיוויתי שהטורניר הזה והחזרת נאפולי למפה יהיו סימן לבאות, בטורניר דרך אגב זכתה ברצלונה.
העונה נפתחה רע מאוד ולאחר 11 מחזורים הייתי עם 5 נצחונות ו-6 הפסדים אי שם במרכז הטבלה ובנוסף הודחתי מהגביע כבר בשלב השני.
החלטתי שהגיע הזמן לשינוי ולמרות שאני לא עושה זאת בדרך כלל החלטתי לשנות את השיטה ל 3-4-3 לשמחתם הרבה של האוהדים שדרשו זאת ממני זמן רב.
הטקטיקה
http://img511.imageshack.us/img511/9717/napoli3dz1.jpg"> border=0 width=300 src=http://img511.imageshack.us/img511/9717/napoli3dz1.jpg">
השינוי הוכיח את עצמו וכבר במשחק הראשון ניצחתי 5-0 בחוץ את פיאצ'נזה שהייתה בפלייאוף בעונה שעברה, ההצלחה נמשכה לרצף של 12 משחקים ללא הפסד כולל נצחונות על גנואה וויצ'נזה החזקות.
בינואר החלטתי למכור את קאלאיו שלא הצליח להתאושש מפציעה קשה והוא עבר לראן הצרפתית תמורת 4 מיליון יורו, במקומו הגיע פלורו פלורס מקבוצת ארצו שירדה ליגה, מדובר בשחקן שגדל בנאפולי ומכיר את האווירה וראיתי בו כאיש המתאים להחליף את קאלאיו.
העונה הטובה נמשכה גם פלורו פלורס התחיל להשתלב ולאחר כמה משחקים בינוניים של הקבוצה בפברואר מרץ הגיע רצף נוסף של 12 משחקים ללא הפסד כשכריסטיאן בוצ'י מפציץ בכל משחק וגם המחליף שלו רוברטו סוסה כובש כמחליף בדקות המעטות שהוא מקבל.
שלושה מחזורים לסיום הבטחתי את העלייה לליגה הראשונה מהמקום השני אחרי סיינה שירדה עונה קודם לכן, החגיגות בקבוצה היו גדולולת, בוצ'י סיים כמלך השערים בליגה עם 29 שערים וגם ההפסד בבית במחזור הסיום לא פגם באווירה.
תמונה טבלה סופית
http://img505.imageshack.us/img505/7826/napoli4hh3.jpg"> border=0 width=300 src=http://img505.imageshack.us/img505/7826/napoli4hh3.jpg">
פרופיל כריסטיאן בוצ'י
http://img99.imageshack.us/img99/9550/napoli5tj3.jpg"> border=0 width=300 src=http://img99.imageshack.us/img99/9550/napoli5tj3.jpg">
תמונה סגל הקבוצה בתום העונה השניה
http://img246.imageshack.us/img246/5021/napoli6jy1.jpg"> border=0 width=300 src=http://img246.imageshack.us/img246/5021/napoli6jy1.jpg">
|